מילון מושגים מקצועי

ביקורת בנותן שירותי מטבע מבוצעת ע"י מחלקת ביקורת ואכיפה ביחידה לנותני שירותי מטבע (ע"ע).
הביקורת בוחנת הטמעת החוק והצו אצל נותן שירותי מטבע והאם הפעילות השוטפת מתנהלת בהתאם לחוק ולצו.
הביקורת בודקת לדוגמה את יישום חובת הזיהוי, חובת הדיווח תיעוד ושמירת מסמכים. הביקורת מחולקת לשתיים: ביקורת חשבונאית על-פי תכנון שנתי אצל נותן שירותי המטבע וביקורת חקירתית על-פי צורך נקודתי בשיתוף עם גורמי אכיפה נוספים.

דו"ח הביקורת הוא התוצר הסופי של ועדת הביקורת שביצעה ביקורת חשבונאית לנותן שירותי המטבע. בהתאם למסקנות הדו"ח מוחלט האם להפנות את נותן שירותי המטבע לוועדת עיצומים (ע"ע(.

נותן שירותי מטבע (נש"מ) ידווח לרשות המוסמכת על פעולות של מבקש השירות הנחזות בעיניו כבלתי רגילות. נדגיש כי לנותן שירותי המטבע אין חובה להציג שאלות ולברר עובדות עם מבקש השירות ומקבל השירות.

המחוקק הוסיף לסעיפים מקרים לדוגמה שיכולים להיחשב פעילות בלתי רגילה:

(1) פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח.

(2) נראה כי מבקש השירות אינו מקבל השירות על אף שמבקש השירות הצהיר כי הוא מבצע את שירותי המטבע בעבור עצמו.

(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת כאשר צד אחד של העסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם ובמספר זהות – אם שווי העסקה הוא 1,000 שקלים חדשים לפחות. (4) שירות המטבע שניתן אינו אופייני, לדעת נותן שירותי המטבע, למקבל השירות.

נותן שירותי מטבע (נש"מ) חייב לדווח לרשות המוסמכת במקרים הבאים:

(1) מתן שירותי מטבע מסוג ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב – אם שווי השירות שניתן הוא 500,000 ש"ח. במידה וניתן השירות במזומן או בהמחאות נוסעים או כנגד העמדת נכסים אלה, וכן אם ניכיון השיקים, שטרי החליפין או שטרי החוב, נקוב במטבע חוץ או במטבע שונה מזה של הנכס הפיננסי שאותו מנכים – אז חובת הדיווח חלה החל מפעולות בגובה 50,000 ש"ח.

(2) על מתן שירותי מטבע מסוג המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת, מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע, קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת או החלפת מטבע – אם שווי השירות שניתן הוא 50,000 שקלים חדשים לפחות.

ביום 3.6.2013 אישרה הכנסת את הצעת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) התשע"ג-2013 והצעת חוק איסור הלבנת הון (הוראת שעה), התשע"ג-2013. החוק למניעת הסתננות אוסר על מסתנן להוציא רכוש מישראל כל עוד הוא שוהה בארץ ומתיר לו להוציא רכוש רק בצאתו מישראל, בשווי שאינו עולה על מכפלה של שכר המינימום לחודש במספר חודשי השהייה בארץ. חוק איסור הלבנת הון (הוראת שעה) בא כהמשך לחוק הראשון כך, שהאיסור על הוצאת כספים עבור מסתנן תהא עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ועל כן מטיל אחריות לנותן שירותי המטבע.

שר האוצר מינה את הממונה על שוק ההון והמפקח על הביטוח להיות גם הרשם של "נותני שירותי מטבע".

התיקון לחוק איסור הלבנת הון נועד להסדיר את רישומו של נותן שירותי מטבע בארץ וזאת כדי לאפשר פיקוח על עמידתם של כלל נותני שירותי המטבע בחובות השונות המוטלות עליהם בחוק ובצו.

לשם יישום מטרה זו הקים הרשם יחידה "לנותני שירותי מטבע". היחידה מורכבת ממחלקת רישום וממחלקת אכיפה וביקורת. אתר היחידה לנותני שירותי מטבע.

הגורם המופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון, הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים.

הלבנת הון היא פעולה פיננסית הנעשית תוך הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בהשתמטות ממס או בפעילות פלילית (כגון סחר בסמים) לכסף שאינו מעורר חשד. הלבנת הון נחשבת לעבירה פלילית.

דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי המניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. הרצת המניות משפיעה על סוחרים שאינם מודעים לתרמית, ועלולה לגרום להם לקבל החלטות שגויות, וכתוצאה מכך להפסדים כספיים.

כחלק מהמאבק הבינלאומי בפשיעה החמורה ובהלבנת הון, נחקק בשנת 2000 חוק איסור הלבנת הון על רקע הדרישות הבינלאומיות שקבע ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force). הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002 כגוף מודיעיני, מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה.

נותן שירותי מטבע כפוף להוראות חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון לנותני שירותי מטבע.

ועדת שבראשה עמד יוחנן לוקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מטרת הועדה להחיל רפורמה לצמצום השימוש במזומן במשק. גולת הכותרת של הרפורמה המתוכננת מצויה בהגבלת עסקאות מזומן לסכום של עד 7,500 ₪ (ובשלב שני עד 5,000 ₪), הסדרת השימוש בכרטיסי חיוב מיידים (דביט) וביטול סחירות הצ'קים בהתאמה לסכום הגבלת השימוש במזומן (כל הצ'קים מעל 7,500 ₪ יהיו למוטב בלבד).

חוק איסור הלבנת הון מגדיר שתי חלופות פעולה במקום שבו כשל אדם ולא עמד בהוראות קלות של החוק.

האחת הנה הליך פלילי, והשנייה הליך של הטלת עיצום כספי המנוהל בידי ועדות העיצומים הכספיים.

ועדות העיצומים פועלות מכוח סעיף 13 לחוק.

במקרה של ביקורת אצל נותן שירותי מטבע על ידי יחידת האכיפה והביקורת של משרד האוצר, אשר איתרה ליקויים בפעילותו של נותן שירותי המטבע, הוא יזומן לוועדת העיצומים שתקבע האם יש להטיל עיצום כספי ואת גובהו.

נותן שירותי מטבע (נש"מ) חייב לזהות פנים אל פנים (זיהוי פרונטלי) את מבקש השירות (ע"ע), טרם מתן שירותי מטבע. "זיהוי פנים אל פנים" יכול להתבצע גם ע"י אחד מעובדיו של נותן שירותי המטבע.

חברות אשר מוקמות על-ידי שכירים בעלי שכר גבוה על מנת להעביר את שכרם החודשי לחברה בכך מפסיקים הם להיות שכירים והם הופכים להיות חברת ניהול או יועצים חיצוניים. ההכנסה שמועברת לחברה ממוסה במס חברות (26.5%) ובעת משיכה הכסף במס דיבידנד (30%). הרווח לבעלי חברת הארנק הוא רווח של אחוזים בודדים במיסוי, פטור מתשלום ביטו לאומי וביטוח בריאות. בנוסף הדבר מפנה כסף רב לבעלי החברה להשקיעה את הכסף לפני המיסוי השני (מס הדיבידנד).

נותן שירותי מטבע מחויב לשתי פעולות דיווח עיקריות:

• דיווח על פעילות רגילה לפי סעיף 6(א) לצו: המרת מטבע, מכירה או פדיון המחאת נוסעים, קבלת נכנסים במדינה אחת תמורת נכסים במדינה אחרת וניכיון צ'קים. *כל האמור בעסקאות העולות על סכום של 50,000 ₪.
• דיווח על פעילות בלתי רגילה לפי סעיף 6(ב) לצו: על נותן שירותי מטבע לדווח על פעולות הנחזות כבלתי רגילות: פעולה שנראה שנעשתה על מנת לעקוף את חובת הדיווח, אי התאמה בין מקבל השירות למבקש השירות, שירות מטבע שאינו מתאים לאופי מקבל השירות וכיו"ב.

על-פי סעיף 2(א) לצו נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע, בלא שירשום לגבי מבקש השירות ומקבל השירות את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם: (1) שם; (2) מספר זהות; (3) ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך ההתאגדות; (4) מען.

כל נותן שירותי מטבע, אשר עיסוקו הוא במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, גם אם זהו אינו עיסוקו היחיד, חייב ברישום במרשם נותני שירותי המטבע:

(1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;

(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;

(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת;

(4) החלפת מטבע;

(5) ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;

(6) שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981;

(7) מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;

(8) מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר;

על אף האמור, לא חייב ברישום כל אחד מאלה:

(1) גוף ציבורי שהוקם על פי דין;

(2) תאגיד בנקאי;

(3) מבטח;

(4) עובד שכיר כשהוא נותן שירותי מטבע במסגרת עבודתו אצל מעביד שהוא נותן שירותי מטבע רשום;

(5) חבר בורסה;

(6) בנק הדואר;

(7) מי ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, פטר אותו, בצו, מרישום כנותן שירותי מטבע.

נותן שירותי מטבע (נש"מ) מחויב לשמור על הצהרת מקבל השירות, על מסמכי הזיהוי ועל כל מסמך שנמסר לו לצורך זיהוי ואימות. נותן שירותי מטבע חייב לשמור את כל פרטי הדיווח הנדרשים לפי סעיף 7 לצו איסור הלבנת הון. את הפרטים יש לשמור בצורה נגישה, לתקופה של שבע שנים לפחות מתום השנה שבה ניתן שירות המטבע (קרי: כמעט שמונה שנים מיום הפעולה).

יחידת הביקורת מפקחת על מילוי הוראות החוק החלים על נותני שירותי מטבע, מבצעת ביקורות בשטח אצל נותני שירותי מטבע, בודקת דוחות דיווח, מסמיכה מפקחים באישור הרשם, בודקת אישורים ורישומים, בודקת חובות זיהוי פרסום בשילוט ותיעוד נתונים אצל נותני השירות.

מי שמבקש שירות מנותן שירותי מטבע, בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר.

מס המשולם בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, בכל שנת מס, בשיעורים שונים בהתאם למפורט בפקודה, על הכנסה שהכניס תושב ישראל (גם אם הופקה בישראל וגם אם הופקה בחו"ל) וגם על הכנסות נוספות, דוגמת: עסק, ריבית, דיבידנד, פטנט, זכויות יוצרים וכיוצא באלו.

מס ירושה או מס עיזבון הוא מס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה. סכום המס הוא באחוזים מתוך כלל הירושה ומוטל רק על ירושות ששווין עולה על סכום מסוים הנקבע בחוק. בישראל כיום לא נהוג מס ירושה.

מס הניתן על נכסים המועברים כמתנה. נכסים כגון: ניירות ערך, זהב, נדל"ן, מניות בחברה וכיו"ב מהווים אירוע מס בעת העברתם גם אם הועברו ללא תמורה. המס המוטל הוא מס רווח הון רגיל. ישנן אופציות שונות להימנע מתשלום המס במידה ומדובר בהעברה לקרוב משפחה או שהוכח שהמתנה ניתנה בתום לב ואינה מהווה תמורה עבור דבר.

נותן שירותי מטבע (נש"מ), אם יידרש, ימסור לרשם או למי שהוסמך ע"י הרשם, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה. על אדם זה תחול חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.

מי שמקבל שירות מנותן שירותי מטבע, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו.

מדינה שרמת המיסים בה נמוכה או אפסית לשם משיכת הון זר אל המדינה ממדינה אחרת בה רמות המיסים גבוהות יותר. המדינה שמהווה מקלט מס זוכה לגבות מס (נמוך) על הון זר, לפתח תשתית בנקאית ענפה ולספק שירותיים עסקיים משלימים. שימוש במקלטי מס נחשב תכנון מס לגיטימי אך המחוקק ורשויות המס מנסים לצמצם את השימוש בו.

עובד שמחזיק בתפקיד על-פי דרישת החוק. בחברה מסחרית ישנם מספר נושאי משרה, למשל: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל הכללי, סגן המנהל הכללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנכ"ל. לפי סעיף 254א' לחוק החברות נושא משרה חב חובת אמונים לחברה וינהג בתום לב ויפעל לטובתה. נושא המשרה מחויב להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין תפקידו בחברה לבין ענייניו האישיים.

הוא מי שחייב ברישום על פי חובת הרישום (ע"ע) ונרשם בפועל במשרד האוצר, אגף שוק ההון, היחידה לנותני שירותי מטבע. רשאי להירשם אזרח או תושב ישראל שמלאו לו 18 ולא הורשעה בעבירות של הלבנת הון או עבירה דומה שהרשם סבור שמפאת מהותה אינה מאפשרת הענקת שירותי מטבע.

פעולה שמטרתה קבלת רוב הסכום שרשום בצ'ק מידית וללא עיכובים באמצעות צד ג' לעסקה המקורית. בית המשפט קבע בעבר שניכיון צ'קים הוא פעולה שיש עמה סיכון ועלות כלכלית. אם בפעולה אין סיכוי אזי לא מדובר בניכיון צ'קים.

נכס בלתי מוחשי המייצג תביעה, כגון איגרות חוב, מניות, שטרות ופיקדונות מסוגים שונים (להבדיל מנכסים פיזיים כמו קרקע, בניינים וציוד).

סעיף 2(א)(2) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 מאפשר לבנק לסרב לתת שירותים ללקוח אם מדובר בסירוב סביר, כאשר נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על כתפי הבנק. סעיף 24 להוראות המפקח על הבנקים לעניין הלבנת הון מאפשר גם הוא לבנק לסרב לנהל חשבון בנק של לקוח אם היה לבנק יסוד סביר להניח שלקוחו מבצע פעולות הקשורות להלבנת הון. מכיוון שהחלטות אלו תלויות בסבירות ניתן לתקוף משפטית החלטה שכזו.

פקיד ששר האוצר הסמיך אותו לבצע שומה לפי פקודת מס הכנסה, כלומר לקבוע מהו גובה המס שעל האזרח לשלם.

צוות חקירה מיוחד. צוות חקירה משולב הכולל חוקרים ממספר רשויות וארגונים. למשל צח"מ כלכלי שכולל חוקרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ני"ע והמשטרה.

סוג של פירמידה בה כל סוכן מכירות מתוגמל עבור המכירות שלו אבל גם עבור כל המכירות שביצעו הסוכנים שהוא גייס לחברה, מודל עסקי זה נאסר לשימוש על-ידי הרשות לניירות ערך.