במשרדי העסק נערכה ביקורת במטרה לבחון האם עמד בחובותיו מכוח חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע).
מרבית ההפרות זוהו סביב 5 עסקאות בהם היו חסרים פרטים רבים הודות מבצע הפעולה כמתחייב בצו וכן הפרות סעיף 6(ב) לחוק בגין עסקאות מפוצלות שנעשו כדי להימנע מחובת הדיווח והיו צריכות לגרור דיווח בלתי רגיל.

המפר האשים את תוכנת המחשב איתה עבד במהלך התקופה האמורה (שאותה הוא החליף מאז) וטען כי זו שגרמה לו להפרות המוזכרות. בעניין זה קבעה הועדה כי בהתאם לע"פ 3395/06 אין להאשים את תוכנת המחשב שנועדה לסייע לנותן שירותי המטבע בכך שלא עמד הוא בחובותיו. הועדה קבעה עוד כי נותן שירותי המטבע לא גילה ערנות לפעולות הנעשות בעסק וגם במקרה של ספק בלבד קיימת החובה לדווח לרשויות.

עוד טען נותן שירותי המטבע כי הוא הכיר את מקבלי השירות ואת תחום עיסוקם ולכן לא ראה צורך ברישום ודיווח. הועדה קבע שבהתאם לפסיקה קודמת של בית המשפט הכרות מוקדמת, גם אם טובה מאוד, של מקבל השירות אינה פותרת את נותן השירות מחובותיו. לאור טענותיו כי ההפרות היו בתום לב והתבצעו ללא ידיעתו קבעה הועדה כי המפר לא עשה מספיק כדי להכיר את החוק, להפנים את ההוראות ולהטמיע אותן בעסק ולכן עליו לשאת בתוצאות.

לסיכום קבעה הועדה כי:

"הוועדה מדגישה כי על נותן השירות החובה לוודא כי הוא מקיים את חובות הצו כראוי והוא איננו יכול להסתתר מאחורי טענות על ליקויים טכניים, טעויות אנוש או אי ידיעת החוק. גם הטענה של המפר לכאורה כי הוא עובד עם לקוחות קבועים במשך שנים אותם הוא מכיר באופן אישי, אינה יכולה להתקבל שכן, הצו אינו מבחין בין לקוחות מוכרים לאלו שאינם מוכרים".

הועדה החליטה כי נותן שירותי המטבע הפר את החוק ואת הצו. ההפרות הן בעלות אופי מהותי ולא בעלות אופי טכני בלבד ויש בכוחן לסכל את מטרת חיקוק החוק. בבואה לקבוע את גובה העיצום לקחה הועדה בחשבון שמדובר בעבירה ראשונה של נותן שירותי המטבע, את העובדה שהוא שיתף פעולה עם הועדה וועדת הביקורת וכן את פרק הזמן שעבר בין הביקורות ועד קבלת ההחלטה. גובה העיצום נקבע על סך של 15,000 ₪ בלבד.