רקע
בישראל נותני שירותי מטבע מעניקים מגוון רחב של שירותים בניהם שירותים המקבילים לאלו שמעניקים הבנקים המסחריים. בין שלל השירותים מוענק אשראי חוץ בנקאי, שבניגוד למתן ההלוואות במערכת הבנקאית, אינו מוסדר באופן מקיף וכולל.
ברשימה זו נסקור את המצב בישראל, נבחן האם צריכה להתבצע רגולציה שתסייע לשפר את השירות לאזרח וכן תשפר את אופי השוק לנותני שירותי המטבע. במהלך הרשימה ננסה להשוות את המצב בארץ למצב בעולם וללמוד מתהליכים מקבילים שמתבצעים במדינות אחרות.
המצב בישראל
בישראל שוק ההלוואות למשקי הבית נשלט על-ידי הבנקים המסחריים, מלבד הבנקים ישנו שוק אשראי חוץ בנקאי בהיקף קטן בהשוואה למקובל בחו"ל. מרבית המשתמשים בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל הם לווים "חלשים" שלא הצליחו לגייס אשראי במסלול הבנקאי ועל כן נאלצים לחפש משאבים במסלול חוץ בנקאי.
כיום נותני שירותי המטבע נמצאים בשוק האשראי כאשר הם מספקים אשראי קמעוני חוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים. השירות הזה מהווה זרז חשוב לכלכלה הישראלית שכן עלויות האשראי הקמעוני הבנקאי בישראל למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים הן גבוהות מאוד מפאת כוח המיקוח החלש, ריכוזיות השוק והעדר תחרות מספקת כפי שמעיד הדו"ח המלא של הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות.
פיתוח מגזר האשראי החוץ בנקאי צפוי לסייע רבות לכלכלה הישראלית ובמיוחד לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית הפשוטים בעיקר אלו שאינם זכאים כיום לאשראי במסגרת הבנקאית. נותני שירותי המטבע יכולים לסייע לפיתוח שוק של מתן הלוואות חוץ בנקאיות ולהוות שחקן משמעותי בזירה, בדומה למצב בעולם. נותני שירותי המטבע כשחקנים קטנים ביחס לבנקים המסחריים יוכלו "לתפור" חליפת אשראי ייעודית לכל לקוח, להעניק גמישות גבוהה יותר, לגבות עמלות נמוכות יותר ובעיקר להוות חלופה אמיתית לשוק הבנקאי הריכוזי.
סוגיית ההסדרה בישראל
המסגרת הנורמטיבית שמסדירה את מתן האשראי החוץ בנקאי היא חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. החוק מעניק לבית המשפט וההוצאה לפועל סמכות וכלים להגן על הלווים במסגרת החוק. הלווים המוגנים בחוק הם לווים פרטיים בלתי מאוגדים, והנושאים בהם עוסק החוק הם מספר מצומצם של נושאים צרכניים.
כחלק ממגמה הנוגעת להגברת הפיקוח על הלבנות הון ומימון טרור, וכחלק מדרישת הקהילה הבינלאומית, לאחרונה הוצע להגביר את ההגנה על הצרכנים בשוק האשראי, לקבוע חובות דיווח ולקבוע כי חריגה מהריבית המקסימלית תהווה עבירה פלילית מסוג עבירת מקור לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק איסור הלבנת הון.
האם נדרשת רגולציה?
חוק הלוואות חוץ בנקאיות שהוצג מעלה נוגע רק להיבטים צרים בשוק האשראי ואינו מונה רגולטור לתחום – על-כן, נשאלת השאלה האם מדובר בהסדר חסר ואכן נדרש רגולטור לתחום האשראי החוץ בנקאי?
החוק כאמור אינו כולל גוף שתפקידו לפקח על ביצוע הוראות החוק אלא סומך ידו על האזרחים שישתמשו במערכת המשפט וההוצאה לפועל על מנת להסדיר את השוק בעצמם. החוק מקנה כלים יחסית רחבים שנועדו להגן על אלו שנוצלו על-ידי נותני אשראי חוץ בנקאי אבל לא מקנה כלים או מטיל אחריות על מי מרשויות המדינה לוודא שהאזרח לא נכנס למצב זה מלכתחילה.
תפיסת הבסיס של החוק לדעתנו היא שגויה – תפקידם של בתי המשפט ומערכת ההוצאה לפועל נעה בין ישוב סכסוכים להוצאת הצדק אל האור אך אינה עוסקת בהסדרת שווקים כלכליים.
חוסר זה בהסדרת התחום גרם להתפתחות פרקטיקות בעייתיות שאינן זוכות לטיפול מהחקיקה הקיימת או לחלופין מערכאות השיפוט השונות. בהיעדר רגולטור אין רגולציה והשוק הפרוץ מביא למצב בו נפגע האזרח וגם נותן השירות שכן אין בנמצא מי שיגן עליו ממתחרים שאינם הגונים או מהשם הבעייתי שיצא לתחום.
בהעדר רגולטור אין רישום ואין חובת רישום ועל כן אין מעקב על היקף השוק, נקודות החוזק והחולשה, שינויים ומגמות, רמת הסיכון שנחשפים לה הבאים לעסוק בתחום ורמת המקצועיות שאלו יודעים לספק לצרכן.
אשראי חוץ בנקאי הינו תחום מסוכן לאזרח שכן מדובר במוצר פיננסי מורכב לו משמעויות כלכליות רחבות לתקופה שלעיתים קרובות נמשכת על פני שנים ארוכות. על הצרכן להבין את המוצר אותו הוא רוכש ואת המשמעויות שלו וזאת כדי למנוע רכישת מוצר פיננסי שאינו תואם את צרכיו או את יכולותיו הכלכליות.
בחינת המצב בעולם מראה כי במדינות רבות בהן ישנו שוק אשראי חוץ בנקאי מפותח ישנו רגולטור חזק שמבצע הסדרה רחבה של התחום בהיבטים צרכניים ופיננסיים. הדוגמה הנפוצה היא אנגליה בה ההסדרה מבוצעת על-ידי ה-FCA הדורש רישום ותנאים משמעותיים מהעוסקים במקצוע והוא אינו חושש מלעסוק בלב הנושאים הפיננסים לטובת נותני השירות ולטובת הצרכן.
סיכום
המצב בישראל כיום הוא של חוסר פיקוח והסדרה של מתן אשראי חוץ בנקאי. הנזק שנגרם הוא כפול: מצד אחד האזרח, שהוא הלקוח של השירות הפיננסי, נפגע מכיוון שהמוצר שהוא רוכש אינו תחרותי מספיק מול המוצר אותו מציעים הבנקים ואינו מרגיש בטוח מספיק. מהצד השני נותני השירות אינם נהנים מחוקים מוגדרים שיעזרו להם להבין היטב את גבולות התחום וליצור שם מקצועי ואמין למקצוע דבר שימשוך אליו לקוחות רבים ויחזק את מעמדם של נותני השירות בקרב האוכלוסייה הכללית ובפרט בקרב אוכלוסיית נותני השירותים הפיננסים.
במצב הקיים כיום ישנה בעיה של "שוק אפור", ריביות מוגזמות ואמצעי גבייה אלימים שמדגישים את הכשל בשוק שאינו מוסדר. ועל כן נראה מוזר ששוק שמדינת ישראל רוצה לפתח ולחזק סובל מחוסר הסדרה בסיסי שפוגע בלב העשייה שלו.
הרשימה מבוססת על:
המלצות הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי המטבע (פברואר 2015).
הדו"ח המלא של הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות.
מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2014 של בנק ישראל.
חקיקה, תקנות וצווים כפי שמופעים בגוף הרשימה.