המאבק המתמשך בטרור מצריך בסיס משפטי איתן וראוי, במסגרתו חקיקה חדשה ויעילה נגד מאבק זה, במתן כלים משפטיים אשר יאפשרו הטלת סנקציות נגד המעורבים במימון טרור.
בנוסף יש לנקוט צעדים בכדי למנוע מהתומכים בארגוני הטרור לבנות ולטפח תשתיות כלכליות לשם ביצוע פעולות מעשי טרור אך לשם כך, ראשית יש להבין את תהליכי הפעולה של ארגוני הפשע.
בסיס מנגנון הפעולה של ארגונים אלו, מושתת על קיומם של תשתיות כלכליות אשר הכרחיות מבחינת גורמי הטרור לשם פעילות מבצעית נרחבת, שמירת מערכות מודיעין ובסיסי אימונים, פיקוח יכולות מבצעיות וניצול של טכנולוגיות מתקדמות.
גם לפעילות הסברתית מצד אותם גורמים יש תפקיד מכריע בעידוד הטרור על ידי פרסום וקידום הבסיס הרעיוני לפעילותם, הצדקת פעילות הטרור והשגת תמיכה מקסימלית.

כל הפעולות הללו לא יכולות להתקיים ללא תשתית כלכלית מוצקה ופה נכנסת לתמונה חשיבותה המכריעה של מערכת המשפט.
עוד יצויין כי מקורות המימון הם אלו שמאפשרים בסופו של דבר פשיעה לאומנית ואת אלו יש לחסום.
הבנה אודות "אופיה של תנועת מקורות המימון", תועיל בטיפול נכון, ממוקד ויעיל בתופעה.
מקורות אלו נובעים בין היתר מהכנסות שאינן חוקיות, מפעילות פלילית מגוונת, דוגמא לאחת מהם היא
סחר בסמים.

הפעילות נגד ערוצי מימון מוגבלת מהסיבה שקיים קושי להתחקות אחר יעדו האמיתי של הכסף.
אחת הסיבות לכך היא פעילות עיסקית לגיטימית כמסווה לפעילות שאיננה חוקית.
בפועל, קשה עד מאוד להתחקות אחר היעד של הכספים, בייחוד כאשר מדובר בפעילות שנעשתה, כביכול, לגיטימית וחוקית.
משום כך, אין אפשרות לפעול כנגד מקורות מימון כאלו, כאשר אין הוכחות כי יעדם של הכספים הם לשם מימון טרור.

סיכון נוסף בניצול מקורות מימון אלו, מתייחס להלבנת הון של אותם כספים אשר התקבלו מאותם מקורות בלתי חוקיים, להעצמה והכפלת הסכומים פי כמה וכמה.

במקרים בהם מדובר במקור מימון דרך הכנסות מפעילות פלילית "רגילה", הכוונה היא להסוות, הן את יעדו של הכסף והן את מקור הכסף.
חשוב לציין כי גם אם המדובר במקור מימון חוקי לכאורה, גורמי הטרור יאלצו להלבין את הכספים וזאת מתוך מטרה להסוות את זהותו של מקור המימון על מנת לשמר את זמינותו לעתיד.
גופים פיננסיים רבים כדוגמת בנקים, ושלא מוסדיים כגון נותני שירותי מטבע, מהווים "צינור" דרכו ניתן להלבין הון או אף גרוע מכך, לממן טרור.

בגופים מוסדיים כגון במערכות בנקאיות, דפוסי התנהלות מאפיינים בדבר העברות של כספים ממש "בלחיצת כפתור", מאפשרים את הפירצה להלבנת הון.
היכולת להעביר סכומים בהיקפים גדולים מאוד בין מדינות, הזמינות של המערכות הללו, כל אלו מניעים את "גלגלי הפשיעה".

אם כן, מהו חלקה של המערכת המשפטית בהתמודדות מול תופעה זו?

תפקידה המכריע והכה משמעותי של מערכת המשפט בלחימה בתופעה זו, היא במתן כלים משפטיים מתאימים, באמצעותם ניתן יהיה להילחם בכל התחום של "פשיעה כלכלית".
המאבק צריך שיתקיים בכל הרמות, בין אם נגד המפגעים עצמם באופן ישיר ובין אם נגד הגורמים התומכים בטרור.
בנוסף, עולה הצורך להיאבק בתופעה בכמה היבטים, החל בפגיעה באותם תשתיות כלכליות, בחסימת ערוצי המימון וכלה בהרתעת גורמי הטרור עד לכדי הבנה של הנוגעים בדבר, כי אין כל כדאיות בפעילות של מימון טרור.
צעד חשוב נוסף שיש לנקוט, הרלוונטי לתרומתם של מוסדות פיננסיים לפעילות מימון טרור, הוא בפיקוח יעיל על מוסדות אלו המהוות פלטפורמה נוחה להלבנת הון ומימון טרור.
הפיקוח הלכה למעשה יהיה ניטור של הפעילות הפיננסית על מנת שניתן יהיה לאתר פעולות מעלות חשד להלבנת הון בשלבים מוקדמים ככל שניתן ולנטרלם.

כחלק מההבנה כי יש ליתן כלים נוספים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, פורסמה ביולי 2003, הצעת חוק איסור מימון טרור, תשס"ג – 2003.

מטרת הצעת החוק היתה בעיקרה להרחיב את הסמכויות המנהליות שיש בידי השלטונות ולקבוע בחוק, עברות מאוד ספציפיות בתחום זה של מימון טרור.
חלק מסעיפי החוק מתייחסים לאיסור להעביר לאדם ו/או לאורגן העוסק בטרור או שהוכרז ככזה, רכוש אסור במטרה כי רכוש זה ישמש לביצוע מעשה טרור, למימון מעשה טרור או כתגמול עבור ביצוע מעשה טרור  ו/או לגייס בעבורו רכוש כזה.
חלקם מתייחסים להטלת חובות הדיווח למשטרת ישראל על כל פעולה ברכוש אסור, בין אם היתה בעבר (בחצי שנה אחרונה) ובין אם צפויה להתרחש בעתיד.
כמו כן, במסגרת הצעת החוק, יש המלצה לקבוע הרחבה של סמכויות ההכרזה ואת תחולת הסמכויות.
למשל, שממשלה תהיה רשאית להכריז על אדם מסוים כמי שעוסק בטרור, כמי שהיה מעורב בביצוע מעשי טרור, בסיוע, שידול או מעצם היותו חבר בארגון אשר הוכרז כארגון טרור.
עצם הכרזה זו, תוציא את האדם מחוץ לחוק!
הצעת החוק בבסיסה, קמה מתוך הידיעה כי יש לשנות את התפיסה ביחס לכל הנושא של מאבק במימון הטרור עקב היקף הפעילות של ארגוני הטרור והמימדים הגלובליים של הטרור ה"מודרני".
על כן ישנה חשיבות עליונה בהתאמת המערך המשפטי להתרחשויות בשטח, זאת באמצעות יישום דרישות חדשות להגברת שיתוף הפעולה בין המדינות באיחוד ועל ידי מתן כלים משפטיים נוספים, מחמירים אף יותר, לשם לחימה בתופעת רחבת היקף והרת אסון של הלבנת הון ומימון טרור.