תופעת השימוש במזומן לצורך פעילות פלילית והלבנת הון על ידי ארגוני פשיעה, הביא את ארגון "יורופול" לכתוב דו"ח בנושא.

על פי ממצאי הדו"ח, קיים ביקוש הולך וגדל לשטרות בערכים גבוהים למשל דרישה הולכת וגדלה של שטרות בערך נקוב של 500 יורו, המהווים למעלה מ-30% מערך כלל השטרות במחזור.

על אף שכיום ישנם אמצעי תשלום חלופיים רבים ועל אף העובדה כי קיימות שיטות נוספות לפשיעת סייבר כגון פלטפורמות מסחר מקוונות בלתי חוקיות, השימוש במזומן נותר בגדר השיטה המועדפת להלבנת הון.

מגמה זו נובעת מקושי של רשויות האכיפה בקשירת קשר בין השימוש במזומן לבין פעילות פלילית.
חסם זה, של אי היכולת להתחקות אחר קשר זה, מהווה מבחינת רשויות האכיפה הסבר לתופעה רחבת היקף.
היורופול טוען לתפיסת מזומנים בשווי של למעלה מ-1.5 מיליארד יורו מדי כשנה.

יחד עם זאת עולה הטענה כי אכן קיים קושי רב בהערכת אופי או היקף הפעילות של הברחת מזומנים באמצעות שטרות בעלי ערך גבוה.
קושי זה להערכתם נובע ממבנה מבוזר של רשויות האכיפה והיעדר תיאום ושיתוף פעולה ביניהם, הן ברמה מדינתית והן ברמה הבינלאומית.

קשיים נוספים נוגעים לפרצות הקיימות בחקיקה אירופאית במסגרתה ניתן להעביר מזומנים באמצעות משלוח או באמצעות הדואר.
כמו כן העברת נכסים נזילים בשווי גבוה מעבר לגבולות המדינות באיחוד האירופי, ללא שום חובת דיווח.

פרצה נוספת מתייחסת להעברות כספים דרך נותני שירותי מטבע המהווים לא אחת "צינור" לצורך הלבנת הון ומימון טרור.

לעיתים מדובר בשיתוף פעולה מכוון של נותני שירותי מטבע אשר חלקם חברים בארגוני פשיעה ולעיתים אף חמור מכך, ללא ידיעתם.

הודגש בדו"ח כי השיטות השונות להעברת מזומן, אם באמצעות נותני שירותי מטבע, דרך שימוש בבלדרים או בדרכים אחרות, עלולים לשמש אף למימון טרור.

לאור כל האמור לעיל, פורסם במסגרת הדו"ח, מספר המלצות להתמודדות יעילה של המדינות באיחוד האירופי עם התופעה.

המלצות אלו מתחלקות למספר נקודות תוך דגש להטלת מגבלות על שימוש במזומן ועל יישום חובות דיווח, בעיקר בתוך האיחוד, מחוצה לו ובמעברי גבול.
כמו כן, הקמת מסד נתונים משותף למדינות החברות באיחוד לצורך ניהול דיווחים המתקבלים במעברי גבול.
שורת צעדים זו, תוביל בסופו של דבר לפיקוח יעיל על פעילות של שימוש במזומנים תוך יישום המגבלות האמורות, במטרה לצמצם ככל שניתן את הסיכוי להלבנת הון ומימון טרור.